"בשבת שחלפה צפיתי בהצגה "חפץ לב". הצגה של שלושה שחקנים על במה חשופה. במה עליה רהיט בודד, מיטה המשנה מיקומה לאור התפתחות העלילה. משחקם של שני הסטודנטים מפעים, והעלילה נוגעת ללב וכה רלבנטית. הצגה מרתקת, עשויה ביד אמן. לסיכום: מהרו לצפות בהצגת הפרינג' הקסומה. " נדב ענבר.
————————————————————
"… מחזה עוצמתי שמדבר בגובה העיניים. המחזה רלוונטי וחשוב לצפייה במיוחד בימים אלה כשקולות קיצוניים מנסים להחשיך את חייהם של הרבה נשים וגברים שרוצים לממש את זכותם הטבעית כבני אנוש ולחיות חיים מלאים ולא רק לשרוד. הצגה מצוינת תצביעו ברגלים!
נירה פרי, סלונה לביקורת מלאה לחץ כאן
————————————————————
*הגבלת גיל: מגיל 16 ומעלה בשל התבטאויות בוטות והתנהגות מינית על הבמה.
בתמיכת משרד התרבות
הצגות נוספות
מזמינים אתכם לשעה קסומה של תאטרון , בכי, צחוק והרבה אהבה
שמיים וארץ – מחזה ישראלי מאת יואב איתמר
אולג אדמוב, פסיכיאטר יהודי ממוצא רוסי, נמלט בעיצומו של תהליך גירושין לתל אביב מחייו הקודמים כדי לממש את זהותו המינית כהומוסקסואל ,אחרי שלא יכול היה להמשיך לעשות שקר בנפשו. על אף שחי חיים נוחים בסנקט-פטרסבורג על חשבון אישתו ומשפחתה.הוא פוגש את חן רותם, כוריאוגרף ורקדן צעיר, הומוסקסואל גם הוא, החי בגפו בדרום העיר – בשכונת שפירא. הם נפגשים לראשונה במועדון לילה.
ההצגה מביאה לנו סיפור אהבה בין שני אנשים הבאים מרקע שונה. שתי נפשות בודדות בעיר גדולה. שניהם שונים באופיים ובהתנהגותם והקשר ביניהם מתאפיין בעליות ומורדות רבות , כאשר גם מקניטים ושופטים זה את זו , אך נפתחים אחד לשני בכנות אמיצה.
ההצגה "שמיים וארץ" מייצגת איך שני העולמות של שניהם נפגשים, עד שמתאהבים אחד בשני ומנהלים מערכת יחסים מאוד מורכבת ומסובכת. כיצד מתמודדים עם אהבה גדולה מתוך הבנה שהם לא יכולים לעשות שקר בנפשם , להתחמק מעברם ומי שהם ולנהל זוגיות אמיתית.
צחוק זה עניין רציני
שני שגב-מנשרי, כי היום כל אישה חייבת שם שני ועדיף מזרחי.
אישה קטנה, על עקבים גבוהים, מזמינה אתכן לפיקניק צבעוני.
מתוך הסל יצאו שלל נשים מפתיעות, מהחיים שלה ושל כולנו.
איך הגעתי לפה? מה עשיתי שבע שנים באוניברסיטה?
למה כולם סביבי בהריון? מין דארס'ה מחמוד? ומה זה בכלל מעקצץ?
מופע קומי של אישה שמחה,
המביטה על החיים דרך עיניים מחייכות.
* מופע פותח מפתיע במיוחד *
כתיבה ומשחק: שני שגב מנשרי
דרמטורגיה ובימוי: אסף בלאו
חומרים השראה ומורל: דנה ברין
"אל תקרא לי פסטרמה"
דרמה קומית
שגיא סובל מפוסט טראומה משירותו הצבאי, מה שגורם לו להישאר בפיג'מה כל היום ולא לצאת מהבית. גם בתוך הבית הוא לא כל כך מצליח להתנהל. הוא מעשן הרבה ומוציא הרבה כסף על קנאביס. גלי (בת הזוג של שגיא) מנסה לג'נגל את כל ענייני הבית לבדה, היא היחידה שמפרנסת, מטפלת בסידורי הבית וכו'. כזוג הם חווים הרבה מאוד בעיות שנובעות בין היתר מקושי כלכלי כבד. ערב אחד הם יושבים עם דמות חיצונית שמבהירה להם שכל הבעיות הכלכליות האלו נובעות מהעובדה ששגיא לא מתפקד, כשהם נשארים לבד שגיא עדיין מסרב לקחת אחריות, מה שגורם לגלי לאסוף חפצים ולצאת מהבית. כששגיא מסכים לקחת את עצמו בידיים היא חוזרת והם מתחילים בתהליך הריפוי. הוא מתחיל לעבוד ולהיפגש עם פסיכולוגית ולשתף אותה בכל מה שעובר עליו. שגיא גם מתחיל להיפתח לכל מיני רעיונות ריפוי שגלי מציעה וסוף סוף רואה אותה ודואג גם לצרכיה. ההצגה מתקיימת בשני רבדים – שגיא מול גלי בביתם ושגיא מול חגית (הפסיכולוגית) אצלה בקליניקה. ההצגה עוברת בין כל הנקודות שעובר זוג שבו אחד הצדדים חי עם פוסט טראומה ונותנת הרבה תקווה ואופטימיות לעתיד עבור כל אחד שנמצא בתהליך הזה בעצמו.
המחזה מבוסס על חיי הזוגיות של היוצרים עצמם וכל הכנתה (חזרות ובניה וכן ההצגה הראשונה) התבצעה תוך כדי מלחמת חרבות ברזל. היא עלתה לראשונה במסגרת פסטיבל האזרח כאן של תיאטרון ניקו ניתאי.
ביקורות:
מעריב – המלצה מאת רותי קדוש (סעיף 5)
וכן….
