רק בשמחות

רק בשמחות
אודיטוריום קאנטרי גורן גולדשטיין, אהובה עוזרי, תל אביב

מחזה: משי ריין
בימוי ודרמטורגיה: דריה נובה
שחקנים: ספיר הרטמן, משי ריין, גיא זיידמן, רון רפפורט, ג'וש שגיא,
שלום כורם / שלמה טולדו, מיקי מרמור, יעל יהב, איילת קורץ יוסף
תאורה: יולי גרצ'יק | עריכה מוזיקלית: ספיר קליין | צילום: גיא המל | עיצוב פוסטר: משי ריין
תודות מיוחדות: עירית פרנק, נוגה פז אוקסמן, אור ניומן, שון זילברשטיין, נעם טיילור, דפנה ומשה מזרחי, דויד גברא

קומדיה פרועה שמציצה מאחורי הקלעים של חופה, ערב שיכול להתפוצץ ברגע בגלל סודות משפחתיים, פערים בין מסורת לחיים עכשוויים ורצון לעצמאות. הצגה על רגעים טעונים, מצחיקים ומביכים שיכולים לקרות – רק בשמחות.

* ההצגה הזוכה בפסטיבל אביב ישראלי ה- 16
** זוכת פרס המחזאית בפסטיבל אביב ישראלי ה-16,  משי ריין
*** זוכת פרס שחקנית משנה בפסטיבל אביב ישראלי ה-16,  מיקי מרמור
**** זוכה פרס עבודת אנסמבל בפסטיבל אביב ישראלי ה-16

לצפייה בטריילר ההצגה – לחץ כאן

—————————————————————————–
—————————————————————————–

 ** להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של התיאטרון להטבות ועדכונים לחץ כאן

 

10/10/26
20:30
17/12/26
20:30
19/12/26
20:30

הצגות נוספות

בכורות בדה וינצ׳י

״אנדרטה של צרעת״ הוא מחזה אוטוביוגרפי נועז פרי עטה של יונה וולך.

לאחר שחרורה מבית החולים הפסיכיאטרי, וולך מנסה להפוך את חזיונותיה ואת חלומות הביעותים שלה לשירה. אל חדרה פורץ טדיאוש, אנרכיסט וגנב, שיהפוך לאהובה ולארוסה. המפגש בין שתי נפשות אבודות מתפתח לסיפור אהבה פראי ומטלטל, שבו תשוקה, יצירה, תלות ומאבקי כוח מערערים את הגבולות שבין גבר לאישה. מחזה אינטימי לשני שחקנים, החושף את העולם האפל והמסעיר שממנו צמחה שירתה פורצת הדרך של וולך.

מאת: יונה וולך
עפ"י המחזה "אנדרטה של צרעת": יונה וולך – כל המחזות בעריכת עודד כרמלי ושני פוקר

בימוי: ישי בן משה
שחקנים: אורין יוחנן, אלכס קרול
וידאו: נמרוד פלד
קרדיט תמונות: אורי רובינשטיין

 

הצגות

אנסמבל אסתרייה & תיאטרון הסימטה מציגים:

המחזה מתרחש במקום השייך לכנסייה בבריטניה, ומתאר סדרת פגישות של סטודנט צעיר בשם ג'וד (השם מרמז ליהודה איש קריות) עם כומר. מטרת הפגישות היא המרת נטיותיו המיניות של ג'וד.  הסיבה לכך היא, שאותו ג'וד נתפס על ידי אביו בעודו צופה בחומר פורנוגרפי, ואביו שלח אותו ל"טיפול" במסגרת הכנסייה.  ג'וד, בחור דתי,  עושה הכול כדי לרצות את אביו ולהיות 'אהוב' על ידי האלוהים.  בעודו נמצא ב"טיפול", הוא מדמיין את מדריכו מהצופים ג'ושוע (השם מרמז לישו), שבו הוא מאוהב. ג'ושוע אינו יודע על כך.  ג'וד חולם לחיות עם אהובו בזוגיות, ולגדל ילד במשותף.

ההצגה בודקת את השפעת תהליך ההמרה על נפשם של א.נשים צעירים בעלי נטיות מיניות שונות, ואת המשמעויות החברתיות של זה.

לטריילר ההצגה לחץ כאן

מן הביקורות:

שחר סלוצקי ודניאל רוט, עו"ס להט"ב במנהל לשירותים חברתיים תל אביב ומנחים קבוצת "קשת הזהב": 

ההצגה "חפץ לב" הייתה מרגשת, סוחפת ועוצמתית עבור הצופה בה. המשחק הנהדר והכתיבה המרעננת השאירו אותנו מרותקים לכל אורכה של ההצגה. כמי שעוסקים בתחום הלהט"ב וכמי שבעצמם חלק מהקהילה, אי אפשר להישאר אדישים למלחמה הפנימית שעובר הגיבור. הומופוביה מופנמת וההתניות החברתיות אשר מובילות אליה, חוצות כל מגזר ותקופה, ההצגה מעבירה את התחושות האלו לכל אורכה. יחד עם זאת אי אפשר שלא להיאחז בתקווה להמשך, תקווה שמודגשת באקורד הסיום של ההצגה.

————————————————————
"בשבת שחלפה צפיתי בהצגה "חפץ לב". הצגה של שלושה שחקנים על במה חשופה. במה עליה רהיט בודד, מיטה המשנה מיקומה לאור התפתחות העלילה. משחקם של שני הסטודנטים מפעים, והעלילה נוגעת ללב וכה רלבנטית. הצגה מרתקת, עשויה ביד אמן. לסיכום: מהרו לצפות בהצגת הפרינג' הקסומה. "  נדב ענבר.

————————————————————

"… מחזה עוצמתי שמדבר בגובה העיניים. המחזה רלוונטי וחשוב לצפייה במיוחד בימים אלה כשקולות קיצוניים מנסים להחשיך את חייהם של הרבה נשים וגברים שרוצים לממש את זכותם הטבעית כבני אנוש  ולחיות חיים מלאים ולא רק לשרוד. הצגה מצוינת תצביעו ברגלים!
נירה פרי, סלונה לביקורת מלאה  לחץ כאן

————————————————————
"…לקראת הסוף יש לנו הפתעה. לא נעשה ספויילר, אבל היא הופכת לא מעט ממה שראינו וחשבנו ומעמידה את הרעיונות והתפישות שלנו באור חדש ושונה…
…זוהי הצגה לאנשים חושבים, שמוכנים להתמודד עם יצרים ויצריות, עם מוסכמות חברתיות ושברן, עם תבניות שנשברו וכאלה שעדיין לא…"
אביבה רוזן, בילוי נעים – לביקורת המלאה לחץ כאן

————————————————————

* מגיל 16 ומעלה

בתמיכת משרד התרבות

   

בכורות בדה וינצ׳י

ב2012 התגייסתי לשריון. חברים שלי נתנו לי גג שבועיים, עד שאני מתקשר לבכות להם שאני לא רוצה יותר.

תוך שנה הפכתי למפקד. ב-2014 נכנסתי לעזה. צוק איתן תפס אותי בדרך למקלחת. אמרתי לעצמי "עפר, קח עוד 2 נשימות מתחת למים, אתה יוצא להלחם". עמוק בתוך עזה גיליתי שרמבו- אני לא. נשבע לכם שזה היה כל כך מצחיק שהחלטתי לכתוב על זה סטנדאפ. אה ובאוקטובר 2023 גיליתי שהסיפור שלי עוד ממשיך להיכתב, עד מתי?

כתיבה: עפר גרינברג ולי מסיקה
בימוי: אורן חלפון
ביצוע: עפר גרינברג
מוזיקה: נוי קליימן
עיצוב: אוראל בן עמי

צילום פוסטר: יקיר שוקרון
עיצוב פוסטר: אליעד סודאי

״זוכת פרס בחירת הקהל, תיאטרונטו 2024״

דילוג לתוכן