תיאטרון הסימטה מזמין אתכם
לערב ספרות תרבותי: "שני בתים וגעגוע"
עם צבי בן מאיר והדסה בן ארי
בשיח סופרים מרתק על זהות, בית ויצירה

שני יוצרים נפגשים לדבר על המשותף ועל המפריד. על הבית שממנו הגיעו, על הבתים שבחרו להקים, על הבתים שבחרו לפרק, ועל האופן שבו הסיפור האישי נוגע בסיפור הלאומי.

יחד הם גם משוחחים בכנות על יצירה בזמן מלחמה, על השמעת קולות ישראליים בתקופה היסטורית ועל החיבורים שבין אמונה ודתיות, גבולות ותהומות, נשיות וגבריות, הורות ועצמיות.

קרדיט לתמונות:
הדסה בן ארי – צילום: ינאי יחיאל
צבי בן מאיר – צילום: אריק סולטן

"הילדה והים" היא הצגה מוזיקלית עכשווית ומרגשת לילדים גילאי 4+ ולכל המשפחה

העלילה עוסקת בהתמודדות של משפחת מילואים עם געגוע וחוסר ודאות – מנקודת מבטה של ימית, ילדה בת 7, שאביה משרת במילואים בחיל הים.

כשימית מבינה שאבא לא יגיע ליום הולדתה שמתקיים מחר, למרות שהבטיח. היא מנסה בכל דרך לתקשר איתו ולא מצליחה. היא מתקשה להתמודד עם הגעגוע וגורמת צרות לאמא שלה. אמה אדווה, אשת קריירה, שטרודה בעבודה ובחששות משלה, מתקשה להרגיע אותה.

אחרי מפגש עם סבתה, ("סבתא מאביסה"-סבתא בשלנית שמספרת לה סיפורים על המשפחה) ימית מבינה שהיא חייבת להביא אותו בעצמה. היא מחליטה לצאת למסע כדי להגיע אליו ולהחזיר אותו הביתה. במהלך המחזה, ע"י מפגשים עם דמויות צבעוניות ומפתיעות (פיראט שמחפש אוצר אבוד, ופליסיה, מנקת בית הספר הקסומה והחכמה) היא לומדת שיעורים על הכח הפנימי שלה להתמודד עם געגוע. וגם על הכרת הטוב הנוסף בחייה ועל כמה שהיא מוקפת באהבה.

המחזה משלב שירים מקוריים, דיאלוגים מלאי הומור, דמיון ותנועה בימתית עשירה, ויוצר חוויה תיאטרלית רב-חושית שמדברת אל ליבם של ילדים והורים כאחד.
זהו סיפור ישראלי, רלוונטי לתקופה המאתגרת שהעם שלנו חווה. על תקווה, משפחה, שייכות וכוחה של ילדה קטנה להתמודד עם אתגרים גדולים.

כתיבה ובימוי: גילי פרי ואביתר בר דוד
מוזיקה: רחלי מיס
הפקה מוזקלית: ניצן מויסה
צילום: יונתן אבינועם

בצפייה בטריילר ההצגה – לחץ כאן

תיאטרון הסימטה מזמינים אתכם לערב ספרותי תיאטרלי

ערב ספרות תרבותי: "סיפורי יוספוס"

כיצד הופך סיפור אוטוביוגרפי לספר היסטוריה ומשם ל…מחזה? יוסף בן מתיתיהו כתב את סיפור החורבן בירושלים בשנת 70 לספירה מנקודת מבט אישית על מנת להזהיר את הקוראים על הפילוג והקוטביות החברתית בעם. אף אחד לא הקשיב לו! על הרקע הזה מעובד סיפור חייו למחזה אותו נקרא על הבמה בהשתתפות השחקנים והמחזאי . בליווי עבודת אמנות חזותית( ןידאו ארט) אירוע מרתק ורלוונטי להיום יותר מאי פעם ..

בסוף האירוע תיערך שיחה עם הקהל

מחזאי – אריאל הכהן
שחקנים – נטלי נאמן, אביב זמר, תומר יעקבוצק
וידאו ארט – אלחנן שפירא

אנסמבל אסתרייה & תיאטרון הסימטה מציגים:

דנה חוזרת לארץ אחרי שנים ומציבה לאחיה למחצה אולטימטום שמטלטל את חייו. ההתנגדות שלו חושפת סודות ושקרים ישנים. מה שמתחיל כמחלוקת משפחתית הופך למסע אל העבר – עם סוף בלתי צפוי.

מחזה: ענת מידן | בימוי: אריה אלדר
תאורה: יולי גרצ'יק | מוסיקה: לריסה ומקס קופמן
תפיסת מרחב: ליאו דיכטר
בהקלטה: איציק דריי, אלון לשם
שחקנים: אלון לשם, ענת מידן

תודות: עמי אופיר – דאבידאב אולפני דיבוב

לצפייה בטריילר ההצגה – לחץ כאן
צילם וערך: ארז מילר

—————————————————————————–

זוכה פרס שחקן השנה בפסטיבל אביב ישראלי ה-16,  אלון לשם

לביקורת ההצגה באתר סלונה לחץ כאן

—————————————————————————–

 ** להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של התיאטרון להטבות ועדכונים לחץ כאן

מחזה: משי ריין
בימוי ודרמטורגיה: דריה נובה
שחקנים: ספיר הרטמן, משי ריין, גיא זיידמן, רון רפפורט, ג'וש שגיא,
שלום כורם / שלמה טולדו, מיקי מרמור, יעל יהב / ענת זמש -ריגל, איילת קורץ יוסף
תאורה: יולי גרצ'יק | עריכה מוזיקלית: ספיר קליין | צילום: גיא המל | עיצוב פוסטר: משי ריין
תודות מיוחדות: עירית פרנק, נוגה פז אוקסמן, אור ניומן, שון זילברשטיין, נעם טיילור, דפנה ומשה מזרחי, דויד גברא

קומדיה פרועה שמציצה מאחורי הקלעים של חופה, ערב שיכול להתפוצץ ברגע בגלל סודות משפחתיים, פערים בין מסורת לחיים עכשוויים ורצון לעצמאות. הצגה על רגעים טעונים, מצחיקים ומביכים שיכולים לקרות – רק בשמחות.

* ההצגה הזוכה בפסטיבל אביב ישראלי ה- 16
** זוכת פרס המחזאית בפסטיבל אביב ישראלי ה-16,  משי ריין
*** זוכת פרס שחקנית משנה בפסטיבל אביב ישראלי ה-16,  מיקי מרמור
**** זוכה פרס עבודת אנסמבל בפסטיבל אביב ישראלי ה-16

לצפייה בטריילר ההצגה – לחץ כאן

כתיבה: נוי אליאסי
בימוי: דנה מולכו פישר

דרמטורג: שי שבתאי
ע. הפקה: דביר גראוברט
ע. במאית: כרמל אייל
מעצבת תפאורה ותלבושות: נועה גולדשטיין
ע. תאורה: יולי גרצ'יק
ע. תנועה: אלון לאופולד
מוזיקה: דן יפת

שחקנים: אלון לשם, יובל רהב, יעל בר שביט, נטע טרוים, רמי שוורץ, נוי אליאסי.

"התחנה", מחזה על החלל שבין מה שאנחנו עכשיו לבין מה שאנחנו רוצים להיות.

בתוך עולם שמודד הצלחה בבחינות, תוצאות וסטנדרטים לא מושגים, שישה גיבורים וגיבורות נאבקים להוכיח – אולי בעיקר לעצמם – שהם ראויים. הספסל בתחנת האוטובוס הוא המקום שמחבר את אור, יוני, ארז, שקד, עמית ורות: נקודת מעבר שמתחפשת לעיתים לסוף הדרך, ולעיתים דווקא לתחילתה.

במרכז המחזה שלוש עלילות שזורות. יוני ואור נפגשים במקרה בתחנה – הוא בדרך לצפון, היא בכלל גרה ליד ולשניהם חסרה בדיוק אותה תנועה. שקד מנסה לשכנע את ארז, המנהל, שיש לה את זה – גם כשהתוצאה הרשמית אומרת אחרת. רות, שמרגישה שכמו שהיא – היא לא תצליח לעולם, מגיעה לעבור פרוצדורה בלתי הפיכה ופוגשת בעמית, פקידת קבלה ששקעה בעצמה בשגרה אפורה ומרצה.

"התחנה", נעה בין הומור לפרימה רגשית, בין ריאליזם לפיוט. הדמויות בה עוברות תהליכים של זיהוי עצמי בתוך עולם שמתקשה להכיל את מי שמבקש לסטות מהמסלול. המחזה עוסק בצורך האנושי באישור – מבחוץ או מבפנים – ובשאלה האם אפשר לשנות את החיים מבלי לשנות את עצמך. קווי העלילה משתלבים זה בזה, והדמויות מצליבות מבטים וסיפורים.

האם נצליח לעלות על האוטובוס הבא? האם יש באמת "מקום" לאנשים שמטילים ספק, שמבקשים זמן, או שמעזים לשאול שאלות לא נוחות? "התחנה" אינה מספקת תשובות ברורות – אבל מציעה לשהות עוד רגע אחד באי הוודאות. אולי דווקא שם נמצא את עצמנו.

לביקורת ההצגה באתר מוקסיני לחץ כאן