חפץ לב

חפץ לב

חפץ לב
קאנטרי גורן גולדשטיין, אהובה עוזרי, תל אביב - יפו

אנסמבל אסתרייה & תיאטרון הסימטה מציגים:

המחזה מתרחש במקום השייך לכנסייה בבריטניה, ומתאר סדרת פגישות של סטודנט צעיר בשם ג'וד (השם מרמז ליהודה איש קריות) עם כומר. מטרת הפגישות היא המרת נטיותיו המיניות של ג'וד.  הסיבה לכך היא, שאותו ג'וד נתפס על ידי אביו בעודו צופה בחומר פורנוגרפי, ואביו שלח אותו ל"טיפול" במסגרת הכנסייה.  ג'וד, בחור דתי,  עושה הכול כדי לרצות את אביו ולהיות 'אהוב' על ידי האלוהים.  בעודו נמצא ב"טיפול", הוא מדמיין את מדריכו מהצופים ג'ושוע (השם מרמז לישו), שבו הוא מאוהב. ג'ושוע אינו יודע על כך.  ג'וד חולם לחיות עם אהובו בזוגיות, ולגדל ילד במשותף.

ההצגה בודקת את השפעת תהליך ההמרה על נפשם של א.נשים צעירים בעלי נטיות מיניות שונות, ואת המשמעויות החברתיות של זה.

לטריילר ההצגה לחץ כאן

מן הביקורות:

שחר סלוצקי ודניאל רוט, עו"ס להט"ב במנהל לשירותים חברתיים תל אביב ומנחים קבוצת "קשת הזהב": 

ההצגה "חפץ לב" הייתה מרגשת, סוחפת ועוצמתית עבור הצופה בה. המשחק הנהדר והכתיבה המרעננת השאירו אותנו מרותקים לכל אורכה של ההצגה. כמי שעוסקים בתחום הלהט"ב וכמי שבעצמם חלק מהקהילה, אי אפשר להישאר אדישים למלחמה הפנימית שעובר הגיבור. הומופוביה מופנמת וההתניות החברתיות אשר מובילות אליה, חוצות כל מגזר ותקופה, ההצגה מעבירה את התחושות האלו לכל אורכה. יחד עם זאת אי אפשר שלא להיאחז בתקווה להמשך, תקווה שמודגשת באקורד הסיום של ההצגה.

————————————————————
"בשבת שחלפה צפיתי בהצגה "חפץ לב". הצגה של שלושה שחקנים על במה חשופה. במה עליה רהיט בודד, מיטה המשנה מיקומה לאור התפתחות העלילה. משחקם של שני הסטודנטים מפעים, והעלילה נוגעת ללב וכה רלבנטית. הצגה מרתקת, עשויה ביד אמן. לסיכום: מהרו לצפות בהצגת הפרינג' הקסומה. "  נדב ענבר.

————————————————————

"… מחזה עוצמתי שמדבר בגובה העיניים. המחזה רלוונטי וחשוב לצפייה במיוחד בימים אלה כשקולות קיצוניים מנסים להחשיך את חייהם של הרבה נשים וגברים שרוצים לממש את זכותם הטבעית כבני אנוש  ולחיות חיים מלאים ולא רק לשרוד. הצגה מצוינת תצביעו ברגלים!
נירה פרי, סלונה לביקורת מלאה  לחץ כאן

————————————————————
"…לקראת הסוף יש לנו הפתעה. לא נעשה ספויילר, אבל היא הופכת לא מעט ממה שראינו וחשבנו ומעמידה את הרעיונות והתפישות שלנו באור חדש ושונה…
…זוהי הצגה לאנשים חושבים, שמוכנים להתמודד עם יצרים ויצריות, עם מוסכמות חברתיות ושברן, עם תבניות שנשברו וכאלה שעדיין לא…"
אביבה רוזן, בילוי נעים – לביקורת המלאה לחץ כאן

————————————————————

*הגבלת גיל: מגיל 16 ומעלה בשל התבטאויות בוטות והתנהגות מינית על הבמה.

בתמיכת משרד התרבות

   

 

יוצרים

כתיבה :
נדב בורשטיין, תום דאלרימפל
בימוי:
אריה אלדר
עיצוב תפאורה ותלבושות:
דלית ענבר
ריקוד:
נתלי שילמן
מוסיקה:
דניאל ג'ונס
עיצוב תאורה:
יולי גרצ'יק
צילום:
אורי רובינשטיין

שחקנים

שחקנים (לפי סדר הופעתם):
אלון קטן, אמיתי קדר/ ג'וש שגיא, אסף פינקלשטיין
12/2/26
20:30

הצגות נוספות

הצגות

מחזה קומי-טראגי שבוחן את הגבול הדק שבין אהבה, חברות ואלימות. במרכזו עומדים משי ובן, זוג יזיזים צעירים שמנהלים מערכת יחסים אינטימית אך לא מחייבת.

המחזה עוסק בקונפליקט שבין אינטימיות חופשית לקשר מחייב, במאבק נשים נגד אלימות גברית, ובשאלות של אחריות, בחירה וניצול בתוך מערכות יחסים. לצד ההתרחשות הדרמטית, נשזרים רגעים קומיים, מונולוגים אישיים ודיאלוגים חדים, שמעניקים הצצה כנה ומכאיבה אל תוך חייהם של הדמויות.

מחזאית: נועה רבך
במאית: דריה נובה
מלחין מוסיקלי: עומר לוי
עיצוב תאורה: יולי גרצ'יק
עיצוב תפאורה ותלבושות: נועה רבך
קרדיט תמונה: אסף גושן

שחקנים: 
משי – רוני מור הלחמי
בן – דניאל אור טל
איתי – רועי אבירם
חדווה – ענת זמש ריגל
קריסטל – חן יוסף

הצגות

מחזה: משי ריין
בימוי ודרמטורגיה: דריה נובה
שחקנים: ספיר הרטמן, משי ריין, גיא זיידמן, רון רפפורט, ג'וש שגיא, שלום כורם, מיקי מרמור, יעל יהב, איילת קורץ יוסף
תאורה: יולי גרצ'יק | עריכה מוזיקלית: ספיר קליין | צילום: גיא המל | עיצוב פוסטר: משי ריין
תודות מיוחדות: עירית פרנק, נוגה פז אוקסמן, אור ניומן, שון זילברשטיין, נעם טיילור, דפנה ומשה מזרחי, דויד גברא

קומדיה פרועה שמציצה מאחורי הקלעים של חופה, ערב שיכול להתפוצץ ברגע בגלל סודות משפחתיים, פערים בין מסורת לחיים עכשוויים ורצון לעצמאות. הצגה על רגעים טעונים, מצחיקים ומביכים שיכולים לקרות – רק בשמחות.

* ההצגה הזוכה בפסטיבל אביב ישראלי ה- 16
** זוכת פרס המחזאית בפסטיבל אביב ישראלי ה-16,  משי ריין
*** זוכת פרס שחקנית משנה בפסטיבל אביב ישראלי ה-16,  מיקי מרמור
**** זוכה פרס עבודת אנסמבל בפסטיבל אביב ישראלי ה-16

 

לצפייה בטריילר ההצגה – לחץ כאן

—————————————————————————–
—————————————————————————–

הצגות

כתיבה: נוי אליאסי
בימוי: דנה מולכו פישר

דרמטורג: שי שבתאי
ע. הפקה: דביר גראוברט
ע. במאית: כרמל אייל
מעצבת תפאורה ותלבושות: נועה גולדשטיין
ע. תאורה: יולי גרצ'יק
ע. תנועה: אלון לאופולד
מוזיקה: דן יפת

שחקנים: אלון לשם, יובל רהב, יעל בר שביט, נטע טרוים, רמי שוורץ, נוי אליאסי.

"התחנה", מחזה על החלל שבין מה שאנחנו עכשיו לבין מה שאנחנו רוצים להיות.

בתוך עולם שמודד הצלחה בבחינות, תוצאות וסטנדרטים לא מושגים, שישה גיבורים וגיבורות נאבקים להוכיח – אולי בעיקר לעצמם – שהם ראויים. הספסל בתחנת האוטובוס הוא המקום שמחבר את אור, יוני, ארז, שקד, עמית ורות: נקודת מעבר שמתחפשת לעיתים לסוף הדרך, ולעיתים דווקא לתחילתה.

במרכז המחזה שלוש עלילות שזורות. יוני ואור נפגשים במקרה בתחנה – הוא בדרך לצפון, היא בכלל גרה ליד ולשניהם חסרה בדיוק אותה תנועה. שקד מנסה לשכנע את ארז, המנהל, שיש לה את זה – גם כשהתוצאה הרשמית אומרת אחרת. רות, שמרגישה שכמו שהיא – היא לא תצליח לעולם, מגיעה לעבור פרוצדורה בלתי הפיכה ופוגשת בעמית, פקידת קבלה ששקעה בעצמה בשגרה אפורה ומרצה.

"התחנה", נעה בין הומור לפרימה רגשית, בין ריאליזם לפיוט. הדמויות בה עוברות תהליכים של זיהוי עצמי בתוך עולם שמתקשה להכיל את מי שמבקש לסטות מהמסלול. המחזה עוסק בצורך האנושי באישור – מבחוץ או מבפנים – ובשאלה האם אפשר לשנות את החיים מבלי לשנות את עצמך. קווי העלילה משתלבים זה בזה, והדמויות מצליבות מבטים וסיפורים.

האם נצליח לעלות על האוטובוס הבא? האם יש באמת "מקום" לאנשים שמטילים ספק, שמבקשים זמן, או שמעזים לשאול שאלות לא נוחות? "התחנה" אינה מספקת תשובות ברורות – אבל מציעה לשהות עוד רגע אחד באי הוודאות. אולי דווקא שם נמצא את עצמנו.

דילוג לתוכן