בשבעה באוקטובר החיים שלי השתנו, ובעקבות זאת יצאתי למסע בין ישראל ליפן, שבחן מחדש את שאלות הבית, הזהות והשייכות. מתוך המסע הזה נולד מופע פרפורמנס המשלב תנועה, וידאו וחפצים, ובוחן עד כמה אני עדיין "יפנית". דרך המתח שבין שתי תרבויות, העבודה מציעה לראות את החיים לא כ־50/50, אלא כתנועה מתמשכת של 51/49.
יוצרת: מאמי שימאזאקי
פרפורמרים: מאמי שימאזאקי, דורון לב
ליווי: עירא אבנרי
מוסיקה: רועי בקר, קוני פרנסיס, קוהאצ׳ירו מייאטה
וידיאו: איוון טמברל, מאמי שימאזאקי
"היצירה 51/49 הופק בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות"
@paisculture / @פיס בתרבות
הצגות נוספות
כתיבה: מיכאל לרנר
בימוי: פבל סטרחניצקי
עיצוב תאורה: יולי גרצ'יק
עיצוב תפאורה, אבזרים, תלבושות: ואדים קשרסקי
כוריאוגרפיה: יוליה צרנוק
שחקנים: מיכאל לרנר, שגיא קרישר, אנה בראגר
שעת בוקר מוקדמת. בית קפה על חוף הים בתל-אביב. יעקב ברנר, אדם נורמטיבי מן השורה, מעיין בתפריט בזמן שממתין לאישה איתה קבע להיפגש. לפתע מופיע לצידו בעל בית הקפה, המציג עצמו בשם אלכס הרצר, ומנסה בכל דרך אפשרית לפתח עימו שיחה בניגוד לרצונו. מה שמתחיל כשיחה מקרית מתגלגל אט אט למותחן פסיכולוגי אפל ומסתורי כאשר אלכס משתף את יעקב בצמתים מרכזיים בחייו וחושף בפניו סיפור טרגי העשוי להשפיע על חייו שלו.
ההצגה "בייגלה חם" מבקשת לדון בשאלות של שכר ועונש, אשמה ומחילה, חרטה ולקיחת אחריות. דרך פגישה לכאורה מקרית עוברות שתי הדמויות מסע מטלטל ורב תהפוכות, עד לסוף הבלתי צפוי.
לתשומת לב:
* "ההצגה כוללת התייחסות לפגיעה מינית ולנושאים העלולים להיות רגישים לחלק מהצופים" *
ביקורות:
"בייגלה חם" הוא לא רק סיפור על אדם שמתיישב בבית קפה.
זהו סיפור על אדם שמתיישב מול נפשו.
הכתיבה חדה, התיאורים קולנועיים כמעט, והמהלך הדרמטי מתוחכם וחודר ללב.
עם סיום הצגה, אמרתי לשותפתי לכיסא בקהל כי אני מקנא קנאה עמוקה בכותב המחזה, אשר הצליח לייצר מחזה קטן, חכם, בנוי היטב, וניתן לאינספור פרשנויות טורדות מנוחה. לרנר הוא אדם מוכשר, ומשחקו יחד עם שגיא קרישנר ואנה בראגר, בבימויו של פבל סטרחניצקי, ייצרו חווית תיאטרון שלא נראית מספיק במקומותינו הקרתנים
** להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של התיאטרון להטבות ועדכונים לחץ כאן
אביב זמר חוזר לבמה — הפעם עם ספר השירה השביעי שלו
מה קורה לגבר ישראלי כשהוא מגיע לגיל חמישים ומגלה שהחיים שחשב שיהיו לו — כבר אינם מובנים מאליהם?
הרווקות מתארכת.
ההורים מזדקנים.
הצורך באהבה ובילדים נעשה פתאום דחוף יותר.
החרטות מקבלות קול.
המלחמה שבחוץ פוגשת את המלחמות שבפנים.
בספר השירה השביעי שלו, אביב זמר נכנס אל המקומות שבהם גבר בן דורנו לא תמיד מרשה לעצמו להסתכל .
זהו ספר על אהבה ועל היעדרה, על הרצון להיות אב ועל הפחד שלא תהיה הזדמנות, על הורים שהולכים ומתקרבים אל סוף חייהם, על פערים בין דוריים, על זיכרונות, על חרטה ועל הזמן שאינו מחכה לאף אחד.
אבל מעל הכול זהו ספר על זהות גברית ישראלית בגיל חמישים — על גבר שמנסה להבין מה נשאר ממנו אחרי שהמסכות, התפקידים והציפיות של החברה מתחילים להתקלף.
כמו ביצירתו הקודמת, גם כאן זמר אינו מפחד לחשוף את עצמו. השחקן שבו פוגש את המשורר שבו, והבמה הופכת לדף: איש אחד עומד מול הקהל ומול עצמו, ומנסה לברר אם עדיין אפשר לאהוב, להקים בית, להפוך לאב, לתקן את מה שלא תוקן — ולהתחיל מחדש.
אביב זמר, שחקן, במאי, מפיק ומשורר, פועל כבר למעלה משני עשורים בעולם התיאטרון הישראלי. הוא עבד בתיאטרון הקאמרי, בתיאטרון באר שבע, בצוותא ובתיאטרון הסימטה, ומאחוריו שישה ספרי שירה.
כעת, בספרו השביעי, הוא חוזר אל המקום שבו הכול התחיל — אל עצמו.
ערב ההשקה יהיה מפגש בין שירה לתיאטרון, בין המילה הכתובה למילה המדוברת ובין החיים כפי שאנחנו מספרים אותם לעצמנו לבין החיים כפי שהם באמת
הוצאה לאור: מידן ספרים אישיים בניהולם של אודי בן סעדיה וענת מידן
עורכת הספר: גיא פינקלשטיין
מנחה הערב: תומר יעקובצ'ק
זמרים: אסי מסקין , נעמה שיטרית , נועה שיאון , טוהר שולץ , מיכל שפירא
משחק והקראת שירה: עודד זמר, ארז דיין , דני זהבי , שרון זליקובסקי , דנה קוצ'רובסקי , גל ישראלי
ריקוד: אנה קניאל .
ב2012 התגייסתי לשריון. חברים שלי נתנו לי גג שבועיים, עד שאני מתקשר לבכות להם שאני לא רוצה יותר.
תוך שנה הפכתי למפקד. ב-2014 נכנסתי לעזה. צוק איתן תפס אותי בדרך למקלחת. אמרתי לעצמי "עפר, קח עוד 2 נשימות מתחת למים, אתה יוצא להלחם". עמוק בתוך עזה גיליתי שרמבו- אני לא. נשבע לכם שזה היה כל כך מצחיק שהחלטתי לכתוב על זה סטנדאפ. אה ובאוקטובר 2023 גיליתי שהסיפור שלי עוד ממשיך להיכתב, עד מתי?
כתיבה: עפר גרינברג ולי מסיקה
בימוי: אורן חלפון
ביצוע: עפר גרינברג
מוזיקה: נוי קליימן
עיצוב: אוראל בן עמי
צילום פוסטר: יקיר שוקרון
עיצוב פוסטר: אליעד סודאי