ערב ספרות מיוחד והפעם: "לצאת לאור"
מפגש מעורר, מצחיק ומעצים עם אילן הייטנר
לא כל אחד חייב לכתוב ספר, אבל כל אחד חייב לצאת לאור.
במפגש אישי, מצחיק ומלא השראה, מספר אילן הייטנר את סיפור היציאה לאור של חוכמת הבייגלה הספר שהפך לרב־מכר ענק ושינה לא רק את חייו, אלא גם את פני הספרות הישראלית.
דרך הסיפור האישי שלו — על פחדים, דחיות, נפילות, אומץ, התמדה ואמונה — אילן לוקח את הקהל לדבר הזה שכולנו באמת הכי רוצים – להביא את עצמנו באמת לעולם.
אילן הייטנר הוא סופר, תסריטאי ובמאי.
ספריו מכרו מעל חצי מיליון עותקים.
כתב וביים שני סרטים.
מורה ליוגה בשיטת Sivananda Yoga.
נשוי לאלונה (היפה) ואבא לארבעה (רצה חמישה וסורב).
מכור לחומוס (בהדונס ברמת גן)
מתמחה בלהפוך כל רגע לחוויה מתוך רצון לחיות אותו, להתפתח דרכו ולהשפיע טוב.
הצגות נוספות
המחזה מתרחש במקום השייך לכנסייה בבריטניה, ומתאר סדרת פגישות של סטודנט צעיר בשם ג'וד (השם מרמז ליהודה איש קריות) עם כומר. מטרת הפגישות היא המרת נטיותיו המיניות של ג'וד. הסיבה לכך היא, שאותו ג'וד נתפס על ידי אביו בעודו צופה בחומר פורנוגרפי, ואביו שלח אותו ל"טיפול" במסגרת הכנסייה. ג'וד, בחור דתי, עושה הכול כדי לרצות את אביו ולהיות 'אהוב' על ידי האלוהים. בעודו נמצא ב"טיפול", הוא מדמיין את מדריכו מהצופים ג'ושוע (השם מרמז לישו), שבו הוא מאוהב. ג'ושוע אינו יודע על כך. ג'וד חולם לחיות עם אהובו בזוגיות, ולגדל ילד במשותף.
שחר סלוצקי ודניאל רוט, עו"ס להט"ב במנהל לשירותים חברתיים תל אביב ומנחים קבוצת "קשת הזהב":
————————————————————
"בשבת שחלפה צפיתי בהצגה "חפץ לב". הצגה של שלושה שחקנים על במה חשופה. במה עליה רהיט בודד, מיטה המשנה מיקומה לאור התפתחות העלילה. משחקם של שני הסטודנטים מפעים, והעלילה נוגעת ללב וכה רלבנטית. הצגה מרתקת, עשויה ביד אמן. לסיכום: מהרו לצפות בהצגת הפרינג' הקסומה. " נדב ענבר.
————————————————————
"… מחזה עוצמתי שמדבר בגובה העיניים. המחזה רלוונטי וחשוב לצפייה במיוחד בימים אלה כשקולות קיצוניים מנסים להחשיך את חייהם של הרבה נשים וגברים שרוצים לממש את זכותם הטבעית כבני אנוש ולחיות חיים מלאים ולא רק לשרוד. הצגה מצוינת תצביעו ברגלים!
נירה פרי, סלונה לביקורת מלאה לחץ כאן
————————————————————
* מגיל 16 ומעלה
בתמיכת משרד התרבות
כתיבה: נוי אליאסי
בימוי: דנה מולכו פישר
דרמטורג: שי שבתאי
ע. הפקה: דביר גראוברט
ע. במאית: כרמל אייל
מעצבת תפאורה ותלבושות: נועה גולדשטיין
ע. תאורה: יולי גרצ'יק
ע. תנועה: אלון לאופולד
מוזיקה: דן יפת
שחקנים: אלון לשם, יובל רהב, יעל בר שביט, נטע טרוים, רמי שוורץ, נוי אליאסי.
"התחנה", מחזה על החלל שבין מה שאנחנו עכשיו לבין מה שאנחנו רוצים להיות.
בתוך עולם שמודד הצלחה בבחינות, תוצאות וסטנדרטים לא מושגים, שישה גיבורים וגיבורות נאבקים להוכיח – אולי בעיקר לעצמם – שהם ראויים. הספסל בתחנת האוטובוס הוא המקום שמחבר את אור, יוני, ארז, שקד, עמית ורות: נקודת מעבר שמתחפשת לעיתים לסוף הדרך, ולעיתים דווקא לתחילתה.
במרכז המחזה שלוש עלילות שזורות. יוני ואור נפגשים במקרה בתחנה – הוא בדרך לצפון, היא בכלל גרה ליד ולשניהם חסרה בדיוק אותה תנועה. שקד מנסה לשכנע את ארז, המנהל, שיש לה את זה – גם כשהתוצאה הרשמית אומרת אחרת. רות, שמרגישה שכמו שהיא – היא לא תצליח לעולם, מגיעה לעבור פרוצדורה בלתי הפיכה ופוגשת בעמית, פקידת קבלה ששקעה בעצמה בשגרה אפורה ומרצה.
"התחנה", נעה בין הומור לפרימה רגשית, בין ריאליזם לפיוט. הדמויות בה עוברות תהליכים של זיהוי עצמי בתוך עולם שמתקשה להכיל את מי שמבקש לסטות מהמסלול. המחזה עוסק בצורך האנושי באישור – מבחוץ או מבפנים – ובשאלה האם אפשר לשנות את החיים מבלי לשנות את עצמך. קווי העלילה משתלבים זה בזה, והדמויות מצליבות מבטים וסיפורים.
האם נצליח לעלות על האוטובוס הבא? האם יש באמת "מקום" לאנשים שמטילים ספק, שמבקשים זמן, או שמעזים לשאול שאלות לא נוחות? "התחנה" אינה מספקת תשובות ברורות – אבל מציעה לשהות עוד רגע אחד באי הוודאות. אולי דווקא שם נמצא את עצמנו.
