כתיבה: נוי אליאסי
בימוי: דנה מולכו פישר

דרמטורג: שי שבתאי
ע. הפקה: דביר גראוברט
ע. במאית: כרמל אייל
מעצבת תפאורה ותלבושות: נועה גולדשטיין
ע. תאורה: יולי גרצ'יק
ע. תנועה: אלון לאופולד
מוזיקה: דן יפת

שחקנים: אלון לשם, יובל רהב, יעל בר שביט, נטע טרוים, רמי שוורץ, נוי אליאסי.

"התחנה", מחזה על החלל שבין מה שאנחנו עכשיו לבין מה שאנחנו רוצים להיות.

בתוך עולם שמודד הצלחה בבחינות, תוצאות וסטנדרטים לא מושגים, שישה גיבורים וגיבורות נאבקים להוכיח – אולי בעיקר לעצמם – שהם ראויים. הספסל בתחנת האוטובוס הוא המקום שמחבר את אור, יוני, ארז, שקד, עמית ורות: נקודת מעבר שמתחפשת לעיתים לסוף הדרך, ולעיתים דווקא לתחילתה.

במרכז המחזה שלוש עלילות שזורות. יוני ואור נפגשים במקרה בתחנה – הוא בדרך לצפון, היא בכלל גרה ליד ולשניהם חסרה בדיוק אותה תנועה. שקד מנסה לשכנע את ארז, המנהל, שיש לה את זה – גם כשהתוצאה הרשמית אומרת אחרת. רות, שמרגישה שכמו שהיא – היא לא תצליח לעולם, מגיעה לעבור פרוצדורה בלתי הפיכה ופוגשת בעמית, פקידת קבלה ששקעה בעצמה בשגרה אפורה ומרצה.

"התחנה", נעה בין הומור לפרימה רגשית, בין ריאליזם לפיוט. הדמויות בה עוברות תהליכים של זיהוי עצמי בתוך עולם שמתקשה להכיל את מי שמבקש לסטות מהמסלול. המחזה עוסק בצורך האנושי באישור – מבחוץ או מבפנים – ובשאלה האם אפשר לשנות את החיים מבלי לשנות את עצמך. קווי העלילה משתלבים זה בזה, והדמויות מצליבות מבטים וסיפורים.

האם נצליח לעלות על האוטובוס הבא? האם יש באמת "מקום" לאנשים שמטילים ספק, שמבקשים זמן, או שמעזים לשאול שאלות לא נוחות? "התחנה" אינה מספקת תשובות ברורות – אבל מציעה לשהות עוד רגע אחד באי הוודאות. אולי דווקא שם נמצא את עצמנו.