תיאטרון הסימטה בשיתוף קאנטרי קהילתי גורן גולדשטיין
מזמינים אתכם לערב ספרות
"מדברות על אהבה ועל געגוע"
הדסה בן ארי מארחת את נשות הנופלים
ענת מאיר ואיריס חלפון לשיחה כנה על מהי אהבה?
על נאמנות ותקווה, על רגעי משבר ורגעי צחוק מחיי הזוגיות ועל הבחירה הלא מובנת מאליה – להמשיך לחיות.
הדסה בן ארי, יוצרת, סופרת ומרצה. מחברת רבי המכר "מלחמה של גיבורים" ו"מה אתה יודע על געגוע".
הצגות נוספות
דרמה ישראלית על דור שמחפש את עצמו.
על גג תל-אביבי, הרחק מהחזית, ארבעה חברים טובים נאלצים לבחור: האם להישאר נאמנים לארץ או לעצמם? בין אהבה לאכזבה, בין חלום למציאות, הם מתמודדים עם שאלות קשות על נאמנות, חברות ותקווה. האם החברות תישבר תחת הלחץ? האם החלומות יתנפצו? הצטרפו אלינו למסע מרגש של ארבעה צעירים שמחפשים את עצמם.
"מרפא הנשמות" בדמות הקב"ן, לא תמיד מצליח לעזור.
המחזה מדבר על השפעת השירות הצבאי על נפשם של צעירים בתל אביב, אך מהווה גם משל על השפעת תהליכים חברתיים ופוליטיים כלליים על כולנו כפרטים בחברה.
** להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של התיאטרון להטבות ועדכונים לחץ כאן
כתיבה: מיכאל לרנר
בימוי: פבל סטרחניצקי
עיצוב תאורה: יולי גרצ'יק
עיצוב תפאורה, אבזרים, תלבושות: ואדים קשרסקי
כוריאוגרפיה: יוליה צרנוק
שחקנים: מיכאל לרנר, שגיא קרישר, אנה בראגר
שעת בוקר מוקדמת. בית קפה על חוף הים בתל-אביב. יעקב ברנר, אדם נורמטיבי מן השורה, מעיין בתפריט בזמן שממתין לאישה איתה קבע להיפגש. לפתע מופיע לצידו בעל בית הקפה, המציג עצמו בשם אלכס הרצר, ומנסה בכל דרך אפשרית לפתח עימו שיחה בניגוד לרצונו. מה שמתחיל כשיחה מקרית מתגלגל אט אט למותחן פסיכולוגי אפל ומסתורי כאשר אלכס משתף את יעקב בצמתים מרכזיים בחייו וחושף בפניו סיפור טרגי העשוי להשפיע על חייו שלו.
ההצגה "בייגלה חם" מבקשת לדון בשאלות של שכר ועונש, אשמה ומחילה, חרטה ולקיחת אחריות. דרך פגישה לכאורה מקרית עוברות שתי הדמויות מסע מטלטל ורב תהפוכות, עד לסוף הבלתי צפוי.
** להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של התיאטרון להטבות ועדכונים לחץ כאן
כתיבה: נוי אליאסי
בימוי: דנה מולכו פישר
דרמטורג: שי שבתאי
ע. הפקה: דביר גראוברט
ע. במאית: כרמל אייל
מעצבת תפאורה ותלבושות: נועה גולדשטיין
ע. תאורה: יולי גרצ'יק
ע. תנועה: אלון לאופולד
מוזיקה: דן יפת
שחקנים: אלון לשם, יובל רהב, יעל בר שביט, נטע טרוים, רמי שוורץ, נוי אליאסי.
"התחנה", מחזה על החלל שבין מה שאנחנו עכשיו לבין מה שאנחנו רוצים להיות.
בתוך עולם שמודד הצלחה בבחינות, תוצאות וסטנדרטים לא מושגים, שישה גיבורים וגיבורות נאבקים להוכיח – אולי בעיקר לעצמם – שהם ראויים. הספסל בתחנת האוטובוס הוא המקום שמחבר את אור, יוני, ארז, שקד, עמית ורות: נקודת מעבר שמתחפשת לעיתים לסוף הדרך, ולעיתים דווקא לתחילתה.
במרכז המחזה שלוש עלילות שזורות. יוני ואור נפגשים במקרה בתחנה – הוא בדרך לצפון, היא בכלל גרה ליד ולשניהם חסרה בדיוק אותה תנועה. שקד מנסה לשכנע את ארז, המנהל, שיש לה את זה – גם כשהתוצאה הרשמית אומרת אחרת. רות, שמרגישה שכמו שהיא – היא לא תצליח לעולם, מגיעה לעבור פרוצדורה בלתי הפיכה ופוגשת בעמית, פקידת קבלה ששקעה בעצמה בשגרה אפורה ומרצה.
"התחנה", נעה בין הומור לפרימה רגשית, בין ריאליזם לפיוט. הדמויות בה עוברות תהליכים של זיהוי עצמי בתוך עולם שמתקשה להכיל את מי שמבקש לסטות מהמסלול. המחזה עוסק בצורך האנושי באישור – מבחוץ או מבפנים – ובשאלה האם אפשר לשנות את החיים מבלי לשנות את עצמך. קווי העלילה משתלבים זה בזה, והדמויות מצליבות מבטים וסיפורים.
האם נצליח לעלות על האוטובוס הבא? האם יש באמת "מקום" לאנשים שמטילים ספק, שמבקשים זמן, או שמעזים לשאול שאלות לא נוחות? "התחנה" אינה מספקת תשובות ברורות – אבל מציעה לשהות עוד רגע אחד באי הוודאות. אולי דווקא שם נמצא את עצמנו.
