סיפורים קטנים בגוען
קריאה מוצגת
כתיבה, בימוי והלחנת מוטיבים מוזיקליים: בר מרדיקס
בהשתתפות: אלן ווקר, דקל חייק, סימון ג'וזף, ענבר ונטורה, יוחאי שירי, נועם טל
פסנתרן: אוהד לוי
קריין: איציק זיאת
עיצוב תנועה: יהודה דרומי
עיצוב תאורה: ליאם שניצר
סיפורים קטנים בגוען הוא מחזה דרמה טרגי מאת בר מרדיקס אשר מעביר את הקהל מסע על-זמני מרתק ונוגע אשר מקהה את הקו הדק שנע בין אסור ומותר בעזרת עיסוק בשאלות – מהו מוסר ומהו צדק? מהי אהבה, מהי קנאה ומהי בגידה? מהם החיים ומהו המוות?
המחזה עולה בסגנון מיוחד ומקורי המתבסס על קריאה מבוימת אך חוצה את גבולות הקריאה והתיאטרון ומציג ביצירתיות את המחזה, הדמויות הסיפורים
הצגות נוספות
הצגה אורחת "חדר משלה"
בדיון פתוח עם הבמאית עירית פרנק
27/12/24 – 11:00
מחזה מקורי: רון ישועה
במאית, שותפה לכתיבה: עירית פרנק
עיצוב במה, אמנות רב תחומית: ואדים קשרסקי
מוזיקה: נדב רובינשטיין
תאורה: ואדים קשרסקי
צילום ועריכת וידאו: אבירם דוידוב
משחק: אירית סוקי, נעמה גרינשטיין
חדר משלה – אוטוביוגרפיה דמיונית היא דרמה דמיונית המבוססת על חייה של אחת הסופרות הפמיניסטיות החשובות ביותר בהיסטוריה – ווירג'יניה וולף. ההצגה "חדר משלה" עוקבת אחר השבועיים האחרונים בחייה של הסופרת רגע אחד לפני התאבדותה. ועוסקת ביחסיה המורכבים של ווירג'יניה עם בת זוגתה מרתה לאחר גירושיה . כמו בביוגרפיה האמיתית של ווירג'יניה- כך גם באוטוביוגרפיה הדמיונית אנחנו עוסקים בשאלות שבהן עסקה ווירג'יניה במציאות: מעמדה של האישה בחברה, סוגיות מגדר ובמאבקה נגד המלחמות באשר הן וכמובן גם במאבק נגד המחלה שלה. אך באוטוביוגרפיה הדמיונית הזאת אנחנו מעיזים גם לגעת בחיים שהייתה רוצה ווירג'יניה שיהיו לה ושאינה יכלה לממש אותם במציאות בגלל מגבלות התקופה. ההצגה "חדר משלה" – היא הצצה דמיונית לחיים שהיו יכולים להיות בשילוב עם החיים שהיו לסופרת הנודעת.
מתוך המחזה:
" וירג׳יניה : אז הפלגתי בדמיוני לשנת 2024 או 2025 ודמיינתי שביום אביבי אחד מנהלת תיאטרון פונה למחזאי ומבקשת ממנו לכתוב מחזה, ביוגרפיה דמיונית על הסופרת ווירג'יניה וולף. אני בספק רב שבעוד מאה שנים מישהו יזכור את השם שלי או יכירו ביצירות שלי שוודאי יישכחו מעל דפי ההיסטוריה כי מדוע שמישהו יתאמץ לזכור בכתביה של אישה? מה שעוד אני לא בטוחה בו כלל לאור ההיסטוריה העגומה של נשים, שיתכן שאישה תנהל תיאטרון. הרי תסכימו איתי שזאת לא עבודה בשביל אישה. נכון?"
מנחה אחד ושני משתתפים – גבר ואשה, בסדנת העצמה אישית.
לאט לאט נושרות המסכות ומתגלים עוד ועוד סודות מהעבר. כל משתתף חייב להישיר מבט ולגלות מה הדברים שמעיקים עליו ומפריעים לו להתקדם במסלול חייו, אבל לאט לאט אנחנו מגלים עוד סודות ובכלל לא ברור אם הסדנה הזאת התקיימה כבר כמה פעמים בעבר.
מעל הכל מרחפת העיר ירושלים, שהקדושה שסובבת (ולפעמים גם השיגעון והטירוף) משפיעים מאוד על כל מי שחי אותה כאן.
הצגה נוגעת ללב ומעוררת מחשבה שתובעת מהצופים בה גם פתיחות והקשבה
*ישיבת הקהל על הבמה עם השחקנים בפורמט תיאטרון ייחודי ושונה. מספר המקומות מוגבל.
"אל תקרא לי פסטרמה"
דרמה קומית
שגיא סובל מפוסט טראומה משירותו הצבאי, מה שגורם לו להישאר בפיג'מה כל היום ולא לצאת מהבית. גם בתוך הבית הוא לא כל כך מצליח להתנהל. הוא מעשן הרבה ומוציא הרבה כסף על קנאביס. גלי (בת הזוג של שגיא) מנסה לג'נגל את כל ענייני הבית לבדה, היא היחידה שמפרנסת, מטפלת בסידורי הבית וכו'. כזוג הם חווים הרבה מאוד בעיות שנובעות בין היתר מקושי כלכלי כבד. ערב אחד הם יושבים עם דמות חיצונית שמבהירה להם שכל הבעיות הכלכליות האלו נובעות מהעובדה ששגיא לא מתפקד, כשהם נשארים לבד שגיא עדיין מסרב לקחת אחריות, מה שגורם לגלי לאסוף חפצים ולצאת מהבית. כששגיא מסכים לקחת את עצמו בידיים היא חוזרת והם מתחילים בתהליך הריפוי. הוא מתחיל לעבוד ולהיפגש עם פסיכולוגית ולשתף אותה בכל מה שעובר עליו. שגיא גם מתחיל להיפתח לכל מיני רעיונות ריפוי שגלי מציעה וסוף סוף רואה אותה ודואג גם לצרכיה. ההצגה מתקיימת בשני רבדים – שגיא מול גלי בביתם ושגיא מול חגית (הפסיכולוגית) אצלה בקליניקה. ההצגה עוברת בין כל הנקודות שעובר זוג שבו אחד הצדדים חי עם פוסט טראומה ונותנת הרבה תקווה ואופטימיות לעתיד עבור כל אחד שנמצא בתהליך הזה בעצמו.
המחזה מבוסס על חיי הזוגיות של היוצרים עצמם וכל הכנתה (חזרות ובניה וכן ההצגה הראשונה) התבצעה תוך כדי מלחמת חרבות ברזל. היא עלתה לראשונה במסגרת פסטיבל האזרח כאן של תיאטרון ניקו ניתאי.
ביקורות:
