"אל תקרא לי פסטרמה"

דרמה קומית
שגיא סובל מפוסט טראומה משירותו הצבאי, מה שגורם לו להישאר בפיג'מה כל היום ולא לצאת מהבית. גם בתוך הבית הוא לא כל כך מצליח להתנהל. הוא מעשן הרבה ומוציא הרבה כסף על קנאביס. גלי (בת הזוג של שגיא) מנסה לג'נגל את כל ענייני הבית לבדה, היא היחידה שמפרנסת, מטפלת בסידורי הבית וכו'. כזוג הם חווים הרבה מאוד בעיות שנובעות בין היתר מקושי כלכלי כבד. ערב אחד הם יושבים עם דמות חיצונית שמבהירה להם שכל הבעיות הכלכליות האלו נובעות מהעובדה ששגיא לא מתפקד, כשהם נשארים לבד שגיא עדיין מסרב לקחת אחריות, מה שגורם לגלי לאסוף חפצים ולצאת מהבית. כששגיא מסכים לקחת את עצמו בידיים היא חוזרת והם מתחילים בתהליך הריפוי. הוא מתחיל לעבוד ולהיפגש עם פסיכולוגית ולשתף אותה בכל מה שעובר עליו. שגיא גם מתחיל להיפתח לכל מיני רעיונות ריפוי שגלי מציעה וסוף סוף רואה אותה ודואג גם לצרכיה. ההצגה מתקיימת בשני רבדים – שגיא מול גלי בביתם ושגיא מול חגית (הפסיכולוגית) אצלה בקליניקה. ההצגה עוברת בין כל הנקודות שעובר זוג שבו אחד הצדדים חי עם פוסט טראומה ונותנת הרבה תקווה ואופטימיות לעתיד עבור כל אחד שנמצא בתהליך הזה בעצמו.

המחזה מבוסס על חיי הזוגיות של היוצרים עצמם וכל הכנתה (חזרות ובניה וכן ההצגה הראשונה) התבצעה תוך כדי מלחמת חרבות ברזל. היא עלתה לראשונה במסגרת פסטיבל האזרח כאן של תיאטרון ניקו ניתאי.

ביקורות:

YNET – כתבה מאת עדי שחם 

מעריב – המלצה מאת רותי קדוש (סעיף 5) 

וכן….

מחזה ישראלי מקורי מאת יהושוע סובול
בעיצומה של מלחמת העולם השניה
מקבל האיכר האוסטרי פראנץ יגרשטטר
צו התייצבות לשרות מילואים פעיל בוורמאכט הגרמני.

מכיוון שהיה עד ראיה לחיסול המוני של ילדים חריגים ע"י
זרועות הביטחון של הרייך השלישי , הוא מסרב להתחייל וללבוש
את מדי הצבא הנאצי.
הוא נעצר מיד והועמד למשפט על סרוב לשרת בצבא בעת מלחמה.
במשפט טען שכאשר מדינה הופכת למדינה פושעת , חובתו
של האזרח לא לציית לחוקים , לתקנות ולפקודות שמוציא השלטון.
סרבן הגיוס האוסטרי נדון למוות והוצא להורג בכלא בברלין.

המחזה עד ראיה מפגיש את פראנץ עם שומר הכלא , רופאת הכלא , חבריו שמשרתים בניגוד אליו בוורמאכט , אהובת נעוריו , וכולם מנסים כל אחד בדרכו ונימוקיו לשכנע אותו להתפשר עם מצפונו ולהציל את חייו.

רק אשתו פרנקה שמבינה לרוחו נמנעת מלהפעיל לחץ ותומכת בהחלטתו להיות נאמן לערכיו ולפעול .
פרנץ יגרשטטר שהמחזה הנ"ל מבוסס על סיפור חייו היה אדם אמיתי
שחי בתקופת מלחמת העולם השניה והוא נמנה עם עוד 500 גרמנים שהוצאו להורג בגליוטינה לאחר שסרבו לשרת בצבא הנאצי.

המחזה עד ראיה מספר את סיפורו ההירואי והייחודי ושופך אור על רוח התקופה ואיש אמיץ אחד שחי לפי צו מצפונו נגד כל הסיכויים.